מתן פרסים לעצמנו באמצעות אכילה זו אחת הדרכים של אכילה רגשית – בכך האכילה שלנו באה כתגמול על משהו אחר שעשינו, ולכן היא לא מחוברת לצורך הפיזיולוגי שלנו, ולגוף היא מיותרת. היא נותנת הרגשת הישג, ביטוי לשמחה וחגיגה, ונותנת לנו “סיפוק עודף” על משהו שעשינו.

למרות שאני לא פוסל את זה – זה בסדר גם לאכול כפרס, כדאי שזה לא יקרה יותר מדי.
הנה כמה דרכים להימנע מאכילה כפרס:

1. להעריך יותר את מה שהצלחנו או שאננו מצליחים לעשות. לטפוח לעצמי על השכם, או להיכנס למחמאות או התודות של אחרים להיכנס מאוזן אחת ולא לצאת מיד מהאוזן השנייה…

2. אם משהו שאנו עושים אינו מביא לנו סיפוק, ועלינו לתת לעצמנו פרס בנוסף – אולי לא כדאי לעשות אותו.

3. אם הדבר שאנו עושים קשה ולא נעים, אך אנחנו חייבים לעשותו – האם במקום לתת לעצמנו פרס, אנחנו יכולים לשנות את החשיבה שלנו ולקבל את הכרחיותו וחשיבותו של הדבר, ולהעלות את הרגשת הערך שאנו מקבלים ממנו.

4. למצוא פרסים שאינם קשורים לאכילה – לקחת לעצמנו הפסקה ומנוחה, להתקשר לחברים, לצאת לסרט, לקרוא ספר טוב שמזמן לא הגענו אליו, וכדומה.