גם אם אתם לא צמים, כדאי מאוד לקרוא, כי אני רוצה להסביר משהו עקרוני – איך לבחור להימנע מאכילה שהגוף שלנו לא באמת חייב או צריך, בלי ליצור חשש או “רעב רגשי”.

למי שצמים ביום כיפור – זה יעשה את הצום לקל יותר.
למי שלא צמים – אפשר להיעזר בזה בכל בחירה של לאכול או לא-לאכול ביומיום.

יש הרבה דרכים לעשות את הסוויטץ’ שעושה את הצום לקל יותר.
הפעם בחרתי בדרך אחת, שהיא יעילה, רבת עוצמה ופשוטה גם יחד.
צום לא חייב להיות קשה ולא-נעים. להפך – כשעושים אותו נכון זו יכולה להיות חוויה מדהימה, וחשוב שכך הוא אכן יהיה.

צום יכול ואמור להיות חוויה גופנית-נפשית שמעלה את מצב התודעה שלנו, ומאפשרת לראות את הדברים בבהירות אחרת.

האמונה / הבנה שמאפשרת לצום בקלות

אז מה בעצם עושה את הצום לקשה?

בעיקר – המחשבה והאמונה שהוא יהיה קשה.
שבגלל הצום הגוף שלנו יהיה חלש. שאולי נתעלף. שנרגיש לא טוב.
שזה משהו לא-נכון ולא-טבעי לצום.
שזה לא-בריא.

כפי שקורה עם רוב האמונות, הן משפיעות על החוויה שקשורה להן –
אם אנחנו מאמינים שהצום יהיה קשה – הוא יהיה קשה.
אם אנחנו מאמינים שהוא יהיה קל, בריא ומהנה –
סביר מאוד שהוא יהיה קל, בריא ומהנה.

אנחנו רוצים את האפשרות השניה, נכון?
אם כן, כדאי לנו לאמץ את האמונה השניה:

“הצום יהיה לי קל, בריא ומהנה”.

איך להאמין שהצום אכן יהיה קל, בריא ומהנה

אם כבר זמן מה אתם קוראים את מה שאני כותב ושומעים את הפודקאסטים שלי,
בוודאי נוכחתם שאני לא דוגל בסתם לאמץ אמונות.
אולי הן לא נכונות?
אולי זו סתם מחשבה שאין שום אמת מאחוריה?

אם אנו מאמצים מחשבה ואמונה, כדאי שנעשה את זה מתוך הבנה –
למה היא נכונה.
ולכן, אני רוצה להסביר למה לרוב האנשים צום של יום יכול להיות קל ובריא.


סייג

צום עלול להיות בעייתי לאנשים עם בעיות בריאותיות שונות כרוניות ואקוטיות,
בתת-משקל, לגיל מבוגר, לילדים ובהריון.
בכל מצב שכזה יש להתייעץ עם רופא/ה או עם מומחה מוסמך לבריאות.

ובכל זאת, לצום יכולה להיות השפעה בריאה מאוד על הגוף,
והרוב הגדול של האנשים יכולים לעבור אותו בקלות ולהפיק ממנו הרבה.
אני באופן אישי צמתי בעבר לתקופות שונות, כולל 4 ימים,
והעמקתי מאוד בפיזיולוגיה (מה שקורה בגוף) במהלך צום.

אגב, הצום שאני עושה, כולל שתיית מים בחופשיות, ואם זה בסדר מבחינה דתית עבורך,
אני ממליץ על כך.


כמה נקודות חשובות לגבי צום:

1. אם אינך בתת משקל, יש לך מאגרים של שומן שיכולים להחזיק אותך בלי כל פגיעה במהלך יום ויותר.

2. בטבע, כאשר חיות חולות או מרגישות לא-טוב, הן מפסיקות לאכול לחלוטין.

3. במהלך צום, מערכת העיכול שלנו נחה מעבודתה השוטפת של עיכול המזון וספיגתו, וכך ניתנת הזדמנות לתאים ברקמות שלה לבצע תהליכים של תיקון וריפוי עצמי.

4. גם הכבד שלנו “נהנה” מהצום, כיוון שבאופן רגיל כל החומרים שנספגו ממערכת העיכול עוברים בכבד ועליו לטפל בהם באופנים שונים – לנקות רעלים, לשנות חומרים מסוימים לחומרים אחרים, ועוד. כשיורד מהכבד העומס הזה, הוא מתפנה לנקות את הדם ביעילות רבה יותר וכן לעשות תהליכי תיקון וריפוי בעצמו.
כבד תקין ומתפקד בצורה טובה משפיע לטוב על המון תהליכים בגוף, כולל רמות כולסטרול, טריגליצרידים, מחזור חודשי, רמות סוכר ועוד.

5. צום רפואי מאפשר לשפר ולעיתים אף לרפא בעיות ומצבים בריאותיים שונים. יש בעולם ובארץ שבהם אנשים עוברים תהליכי צום של עד 40 ימים…

6. חשוב להבחין בין צום להרעבה. בהרעבה הגוף מפרק רקמות חיוניות לצורך קיומו ובריאותו נפגעת. בצום הגוף מפרק רקמות לא חיוניות לרבות שומן. כשנמנעים מאכילה במהלך יום, לא מגיעים להרעבה.

7. כדי שלצום יהיו השפעות גופניות חיוביות, חשוב לא להילחץ מזה שאנו בצום 🙂
כפי שכתבתי, אנחנו לא נכנסים להרעבה אם לא אוכלים 3 ארוחות.
צריך להזכיר לעצמנו את זה המהלך הצום.

8. כדי לעבור את הצום בצורה טובה, חשוב מאוד לנוח.
זה לא הזמן לפעילות גופנית מאומצת, וגם לא לעבודה מלחיצה, מדאיגה ומטרידה.
זה הזמן למנוחה ורגיעה.
זה הזמן לחיבור לעצמנו, ולתמונה הרחבה והשלמה של החיים שלנו.
וכמובן שזה הזמן לתפילה למי שזה רלבנטי להם.

 

לסיכום – לא רק שצום של יום לא פוגע בגופנו, הוא אפילו טוב לנו!
(* אם אין את המצבים הבריאותיים המיוחדים שתוארו למעלה).

 

סיפור מהחיים על כוח המחשבה שלנו

יום אחד באה לקליניקה שלי מטופלת שהיתה בתהליך של ליווי אישי כדי
לאזן את האכילה הרגשית, לשפר את הבריאות ולרדת במשקל.

הדבר הראשון שאמרה לי היה: “יש לי נפילת סוכר, אני חייבת לאכול משהו”.
“את סומכת עלי?”, שאלתי אותה. היא אמרה שכן [כבר נפגשנו מספר פעמים].
“לפני שאת אוכלת משהו, שבי רגע על הכסא,
תני לי יד אחת שאחזיק בידי שלי, ואת היד השניה שימי על הלב שלך.
בואי נחכה 2 דקות ונרגע.” שמתי שעון עצר על 2 דקות.

כשהשעון צלצל פקחנו עיניים.
“אני בסדר עכשיו”, אמרה.

החוויה הזו היתה חזקה ומשמעותית מאוד עבורה.
היא חוותה איך בכוח התודעה שלה היא משפיעה על גופה,
ואיך היא יכולה לאזן אותו על פי רצונה.

העניין הנפשי-רוחני בצום אינו לדכא את הגוף ולהתעלם מצרכיו,
אלא דווקא ללמוד להקשיב לו ולהתייחס אליו באופן נכון יותר –
של תפישה וחשיבה מאוזנות, רגועות ומבינות.

והגוף מבין בעצמו, מתאזן ונרגע.
הוא אוהב את זה.

את הגישה הזו בדיוק אפשר וכדאי להמשיך גם אחרי הצום –
לאכול אבל מתוך הרגשה מאוזנת ורגועה, ולא מתוך דחפים, גחמות ופחדים.

 

מוזמנים לשאול שאלות למטה, ולאחר הצום לשתף בחוויות.

שיהיה לכם צום קל ומשמעותי,
רואי

——-

 

 

 

7 Responses

  1. תודה רבה רבה, רואי.
    העצות שלך עזרו לנו מאוד לעבור את הצום בקלות.
    בכל פעם שהיה לנו קשה, נזכרנו שבסך הכל מדובר ב-3 ארוחות 🙂
    גמר חתימה טובה!
    הדס ושושי.

  2. אני צמה כבר הרבה שנים. אף פעם אין לי בעיה עם הצום.
    הסיטואציה שתיארת ספציפית אולי לאנשים מסויימים, רוב האנשים שאני מכירה לא נלחצים מזה שלא יאכלו אלא יש להם את אותה בעיה שיש לי, והיא רלוונטית יותר ליומיום אפילו מאשר לצום: המחשבה על אוכל. הקושי הפסיכולוגי שבידיעה שאני לא יכולה פשוט לנשנש משהו עכשיו. זו הבעיה שלי גם ביומיום, אני ״מנשנשת״ רוב הזמן, כולל תוך כדי תוכנית בלפ טופ או קריאת ספר – שאני יודעת שזה הרגל ממש מגונה…
    בקיצור – איך נפטרים מהצורך לנשנש כל הזמן, להכניס משהו לפה תוך כדי… כל דבר! איך נפטרים מהמחשבה על אוכל בכל שלב ביממה גם כשלא רעבים….?

    1. תודה נטע על תגובתך.
      אחד הבסיסים של איזון אכילה רגשית, הוא ההבנה ש”הבעיה” היא לא אוכל אלא משהו אחר – בנו ובאיך שאנחנו חיים.
      וזו לא ממש בעיה – זהה המנגנון שלנו, והשאלה היא איך עובדים איתו טוב יותר.
      לדחף לנשנש יש סיבה. מהי?
      יותר נכון יש סיבות, בכל רגע ורגע. מה הן?
      אם הסיבות הן הגורמות לדחף, מה אפשר לעשות איתן?
      זה הכיוון.

  3. רציתי רק להדגיש, שמבחינה דתית אין שום מקום לשתייה במהלך הצום, אלא רק לאחר הוראה מרב מוסמך.

    1. תודה אברהם – ציינתי במפורש שאני מדבר על צום רפואי ולא על צום דתי. למי שחשוב לעשות צום כהילכתו הדתית – אתה צודק לחלוטין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אל תפספסו את הוידאו והמאמרים החדשים:

הירשמו למגזין שלנו

וקבלו עוד הרבה ידע על שילוב של בריאות וחיים טובים
מגזין להיות במיטבי מאת רואי הניג