מה עזר לד’, שבאה אלי לליווי אישי, להתחיל לאכול ארוחות בוקר בריאות?
בעיקר ידע תזונתי שהסברתי לה באופן מסוים, לפי 4 מדדים ביולוגיים, עליהם אסביר בהמשך הפוסט הזה.

ד’ אמרה לי בהתלהבות קצת מופתעת: “כשהבנתי את זה, פתאום נהיה לי קל לבחור חצי כריך במקום קרואסון”.

אמנם מה שאסביר הפעם זה לא בדיוק איזון אכילה רגשית, אך זו דרך פשוטה וקלה ליישום שמסייעת
לעשות בחירות נכונות יותר לגבי אכילה ובאיזון שלה.

4 המדדים לבחירת מאכלים טובה יותר:

1. החומרים המזינים שבמאכל

בשביל בריאות, תפקוד אופטימאלי, אנרגיה גבוהה במהלך היום וגם לירידה מתמשכת במשקל, עלינו לקבל 5 אלמנטים עיקריים מהמזון:

א. מספיק אנרגיה לכל אורך היום (חיוני גם לירידה תקינה במשקל!)

ב. חומצות אמינו (חלבונים) חיוניות

ג. מינרלים

ד. ויטמינים

ה. חומצות שומן חיוניות

 

2. החומרים המזיקים שבמאכל

במזון שלנו, ובפרט אם הוא תעשייתי ומעובד, עלולים להיות מגוון חומרים מזיקים כגון שומני טראנס (במרגרינה ובמה שעשוי ממרגרינה,
צבעי מאכל שונים, חומרי שימור, חומרי הדברה ועוד ועוד.
ככלל, כדאי לאכול כמה שיותר מזונות הקרובים לצורתם בטבע, ושאותם אנחנו הכנו ובישלנו.
[2 המדדים הבאים חשובים בעיקר (אך לא רק) למי שרוצה להוריד משקל עודף]

 

3. הערך הקלורי של המאכל

למי שרוצה להוריד משקל עודף ו/או לשמור שהמשקל לא יעלה, חשוב לתת את הדעת גם לערך הקלורי של המאכלים.

אני לא ממליץ לספור כל הזמן קלוריות או נקודות, אבל ברור שיש הבדל אדיר בין צלחת פסטה
לבין קערה עם אורז מלא ותבשיל ירקות.
בסופו של דבר, המאזן הקלורי הכללי בכל יום יקבע עם תהיה עלייה, אי-שינוי או ירידה במשקל.

 

4. רמת השובע המורגשת מאכילת המאכל

יש מאכלים שתוך זמן קצר אחרי שאוכלים מהם, מורגש שוב רעב, בעוד שאחרי שאוכלים מאכלים שבהם
יש חלבונים וירקות עם הרבה סיבים, לא מורגש רעב או צורך לאכול במשך שעות.

                                          ♦ ♦ ♦

אין מקום בפוסט הזה לכתוב על כל מזון ומזון, ומה הדירוג שלו ב-4 המדדים.
מטרת הפוסט היא בעיקר לעשות סדר בראש כשבוחרים אם לאכול או לא לאכול,
ושוב – זה בהנחה שאנחנו עוד לא מדברים על אכילה רגשית.

אכילה רגשית לפעמים “טורפת את הקלפים” של הדעת ושל ההגיון, אך לפעמים הבחירה היא פשוט תוצאה של חשיבה ובחירה ענייניות.
במקרים כאלה, ואחרי שאנו מכירים את 4 המדדים, הנה 3 שאלות ענייניות שמסייעות להחליט:

.
3 שאלות לשאול את עצמי לפני שאני אוכל/ת

  1. איך המאכל יתרום לי (לבריאותי, למראה שלי, לאנרגיה שלי ולהרגשה שלי)?
  2. איך המאכל יפגע בי (באותם היבטים הכתובים למעלה)?
  3. מהי האפשרות היותר-בריאה שביכולתי לעשות?

 

הכל נחשב

לסיום, שווה לזכור – לכל בחירה ולכל מעשה שלנו יש השפעה.
הכל נחשב. ולכן, בכל פעם מחדש, כדאי לנסות לעשות כמיטבנו.

 

שאלה: האם תוכלו למצוא דוגמה מהחיים
של בחירה טובה יותר שעשיתם?

אשמח אם תשתפו – ניתן לכתוב זאת בתגובות למטה

 

 

 

5 Responses

  1. שלום רואי וכלם,
    מעניין תמיד לקרוא אותך 🙂 הבחירה הטובה יותר שעשיתי הייתה לשים במקרר את הירקות ראשונים, כך שמה שיקפוץ לעין ראשון וארצה לאכול יהיה זמין, הרבה פעמים אחר הצהריים מרגישה סוג של רעב, כנראה לא רעב ממש אבל מתחשק משהו ואז מתחיל החיפוש…בדרך כלל זה משהו כמו פסטה או פחמימה שתשביע ואז קרה שפתחתי את המקרר והפלפל האדום היה מולי וכך גם הגבינה אז אכלתי פלפל עם גבינה וחשבתי שאם זה לא ישביע אעבור למשהו אחר אך בסוף וויתרתי על פחמימה.

    1. הי לימור,
      טיפ מצוין, תודה. רק שימי לב שאנחנו גם צריכים פחמימות איכותיות כדי לתפקד היטב במהלך היום, ואז כדאי לאכול דגנים מלאים וכדומה. שוב תודה

  2. בוקר טוב

    להחליט לאכון כל בוקר ארוחת בוקר הכולל פחממה חלבון ולפעמים ירק
    זה מסדר לי את מערכת העיקול שלי
    מתחילה את היום ברגל ימין 🙂

  3. מה דעתך על דייסת קווקר על בסיס חלב שקדים/אגוזים/אורז וכ’,עם תפוח מגורר וקינמון?
    האם זו ארוחה גדולה מידיי?
    ומה דעתך על המלצה להפריד פחמימות מחלבונים?

  4. דוגמא לאכילה מתוך מחשבה. בזמן האחרון גיליתי שצלחת מרק אפונה סמיך וביתי גורמת לי להרגשת שובע ואפילו מעבירה לי חשקים למתוק. אז אני בוחרת לאכול את המרק וזה באמת מרגיע וחוסך ריצות לארון לחפש משהו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אל תפספסו את הוידאו והמאמרים החדשים:

הירשמו למגזין שלנו

וקבלו עוד הרבה ידע על שילוב של בריאות וחיים טובים
מגזין להיות במיטבי מאת רואי הניג