למה בריא לאכול ירקות ופירות בעונתם - ואיך לעשות זאת

הטבע חכם: בקיץ – פירות קלים, מרווים ומצננים. בחורף – ירקות שורש מחממים ומזינים. לדוגמה: קישואים וקולורבי בקיץ לעומת דלעת ובטטה בחורף.

אבל לא רק שהפירות בעונתם מזינים וטובים יותר, אלא שגופנו גם זקוק ומתואם תזונתית לאותם מזונות בדיוק בעונתם. בעונה החמה הגוף מחפש קירור, נוזלים וניקוי – והטבע מציע בדיוק את זה: אבטיחים, מלונים, ענבים, מלפפונים וירוקים טריים. בחורף לעומת זאת, הצורך הוא בהזנה עמוקה וחימום, ולכן מופיעים בטבע ירקות שורש, דלעות, עלים כהים והדרים מחזקים.

כאשר אנו אוכלים תוצרת מחוץ לעונתה (למשל, תותים ביולי או ענבים בינואר), הגוף עשוי להגיב בעומס עיכול, חוסר סינכרון בין מערכת העיכול לחילוף החומרים, ואף השפעה על מערכת החיסון.

דוגמה מובהקת לכך היא מיץ תפוזים בקיץ: תפוז הוא פרי הדר חורפי באופיו – חומצי, מקרר, עשיר בוויטמין C ועם נטייה לעורר תהליכי ניקוי בגוף. שתייתו ביולי-אוגוסט, כאשר מערכת העיכול נדרשת לפעול בקצב קיצי רגוע יותר, עלולה לגרום לרגישות בקיבה, חומציות יתר, ואף לתגובה של חוסר איזון במערכת העיכול או הופעת ליחה מיותרת.

פירות הדר באופן כללי מותאמים לחורף – הם מחזקים את מערכת החיסון, מסייעים בהפחתת חומציות פנימית ומשתלבים עם מזונות חמים. מחוץ לעונה, הם עלולים להיות פחות מתאימים פיזיולוגית – גם אם זמינים.

(למשל, תותים ביולי או ענבים בינואר), הגוף עשוי להגיב בעומס עיכול, חוסר סינכרון בין מערכת העיכול לחילוף החומרים, ואף השפעה על מערכת החיסון.

יתרה מכך, היכולת לייבא פירות מכל העולם מטשטשת את ההבנה שעונתיות היא מפתח בריאותי, ולא רק עניין לוגיסטי או טעמי. תות שמיובא מצ׳ילה ונמכר בישראל בקיץ, אולי נראה מפתה, אבל גופו של אדם ישראלי ביולי אינו זקוק לו – אלא לאוכל קל, קריר, מקומי, ורענן שמתאים לעונה ולמקום.

מחקרים בתחום התזונה האנתרופולוגית והתזונה המותאמת לעונות מצביעים על כך שאכילה שאינה מסונכרנת עם עונות השנה עשויה להוביל לירידה בחיוניות, עומס מטבולי, ואף לעלייה בתסמינים של עייפות, אלרגיה ועיכול רגיש [4].